ראשית נדבר על החוק, לפי פקודת מס הכנסה הגדרת תושב ישראל נעשית על ידי מבחנים הבוחנים את מרכז החיים של האדם. פקודת מס הכנסה מדברת על מספר דרכים לבחון תושבות ולפי קריטריונים

1. האם שהה בארץ מעל 183 ימים בשנה האחרונה
2. האם שהה באותה שנה 30 ימים ובשנתיים שקדמו לשנה זו 425 ימים.

לפי הגדרה של ביטוח לאומי תושבות האדם נקבעת על ידי מבחן “מרכז חיים“, מבחן אובייקטיבי – היכן מקום המגורים בפועל האם בישראל, ומבחן סובייקטיבי – כיצד אותו אדם רואה את מקום מרכז חייו, היכן הקשרים המשעותיים שלו, להמשך הגדרה תושבות ביטוח לאומי לחץ כאן, יכול להיות מאוד שלפי מוסד אחד אתם תחשבו כתושבי הארץ ולפי מוסד אחר תחשבו כתושבי חוץ.

רשות המיסים בתאריך 1 לינואר 2016 במסגרת עדכון פקודת מס הכנסה, קבעה כי למרות שאדם סותר את הגדרת הפקודה לעניין תושבות ישראל, והוא מגדיר את עצמו כתושב חוץ, משתמע מכך שאדם שעזב לרילוקשיין בשנה הנוכחית שהה בארץ 30 ימים ובשנתיים שלפני שהה בארץ מעל 425 ימים, חייב לדווח על כל למס הכנסה, ואם לא ייעשה זאת הרי הוא עובר על החוק, ועל כל המשתמע מכך, ב1 לינואר 2003 פקודת מס הכנסה השתנתה וקבעה כי חבות המס תקבע לפי היטה “הפרסונאלית” שבה נקבע כי גם הם ההכנסות נצמחו מחוץ לישראל, אך האדם נחשב לתושב ישראל, יהיה חייב במס בישראל, למרות שהוא כבר לא מתגורר בארץ, וההכנסות שלו נוצרו מחוץ לישראל,

לכן אנו ממליצים עשיתם רילוקשיין, אתם כבר לא מתגוררים בארץ אנא התייעצו עם אנשי מקצוע על מנת להמנע ממקרים מסוג אלו, ולהסדיר את הנושא לפני שיהיה מאוחר